פיצויים לנפגעי תאונות דרכים: איך מחושב הפיצוי בפועל

מתי חל החוק ומי משלם

״תאונת דרכים״ מוגדרת בס׳ 1 לחוק כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. ההגדרה כוללת גם חזקות, ובהן התפוצצות או התלקחות של הרכב בשל רכיב החיוני לנסיעתו ופגיעה ברכב שחנה במקום אסור. מנגד, אין רואים כתאונת דרכים מאורע שנגרם ממעשה שנעשה במתכוון כדי לפגוע באדם, כשהנזק נגרם מהמעשה עצמו ולא מהשפעתו על השימוש ברכב.

ס׳ 3 לחוק קובע ממי תובעים. נוסע ברכב פונה למבטח של הרכב שבו נסע, גם כשהיו מעורבים כמה כלי רכב. הולך רגל שנפגע בתאונה שבה היו מעורבים כמה כלי רכב רשאי לתבוע כל אחד מהנוהגים, והם חבים כלפיו יחד ולחוד. כשהנוהג האחראי אינו ידוע, כשאין לו ביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את החבות, או כשהמבטח בפירוק, הפיצוי משולם על ידי קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (ס׳ 12).

ס׳ 8 קובע את ייחוד העילה. מי שיש לו עילה לפי החוק אינו יכול לתבוע בשל נזק הגוף לפי פקודת הנזיקין, אלא אם נפגע בתאונה שאדם אחר גרם לה במתכוון. ס׳ 7 שולל פיצוי ממי שגרם לתאונה במתכוון, ממי שנהג בלי רשיון או בלי ביטוח וממי שהרכב שימש לו לביצוע פשע.

ממה מורכב הפיצוי

לפי ס׳ 4(א) לחוק, על חישוב הפיצוי חלים כללי פקודת הנזיקין, בכפוף לשלוש מגבלות מיוחדות: תקרת הכנסה, ניכוי מס בשיעור מוגבל ותקרה לנזק שאינו ממוני.

הסכומים בכל ראש נזק נבחנים לפי הראיות בתיק, והטבלה משקפת את דרכי החישוב המקובלות ולא תוצאה צפויה.

כאב וסבל: הנוסחה שבתקנות

ס׳ 4(א)(3) לחוק מגביל את הפיצוי בשל נזק שאינו ממוני ל״סכום מקסימלי״ הצמוד למדד. את דרך החישוב קובעות תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל״ו-1976. לפי תקנה 2(א) הפיצוי הוא סכום של שני רכיבים:

רכיב האשפוז: שני פרומיל מהסכום המקסימלי כפול מספר הימים שבהם הנפגע היה מאושפז בבית חולים או במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה. לפי ע״א 235/78 הורנשטיין נ׳ אוהבי, פ״ד לג(1) 346, גם שהייה במוסד לחולים כרוניים נחשבת אשפוז, ו-500 ימי אשפוז מגיעים לסכום המקסימלי.

רכיב הנכות: אחוז אחד מהסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות הצמיתה שנגרמה בתאונה, לפי המבחנים של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז-1956.

הפחתת הגיל: לפי תקנה 3, מי שמלאו לו 30 שנה ביום התאונה, רכיב הנכות בלבד מוקטן באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל גיל 30. כך, לנפגע בן 40 ביום התאונה יופחתו עשרה אחוזים מרכיב הנכות. רכיב האשפוז אינו מופחת בשל הגיל.

כשהנפגע לא אושפז ולא נקבעה לו נכות צמיתה, או כשנגרם לו נזק לא ממוני שהנוסחה אינה מכסה, בית המשפט רשאי לפסוק סכום לפי שיקול דעתו, עד עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי (תקנה 2(ב)). בע״א 7548/13 שפורן נ׳ תורגמן (27.1.2014) ציין בית המשפט העליון שמקובל להוסיף לסכום שנפסק בגין כאב וסבל ריבית כחוק מיום התאונה.

הפסד השתכרות: נכות רפואית אינה סוף הסיפור

בראש נזק זה נדרשות שלוש הבחנות. הנכות הרפואית נקבעת על ידי מומחה לפי מבחני התקנות. הנכות התפקודית מבטאת את השפעת הנכות על התפקוד הכללי. הגריעה מכושר ההשתכרות היא מה שקובע לחישוב הפיצוי. בע״א 2577/14 פלוני נ׳ המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע״מ (11.1.2015) קבע בית המשפט העליון שאין חזקה המזהה את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית או עם הגריעה בהשתכרות, ושייתכנו פערים לכאן ולכאן. בית המשפט בוחן את גיל הנפגע, השכלתו, משלח ידו והשינוי בהכנסתו בפועל.

לכלל הזה יש חריג. אצל קטינים, שאין להם עבר תעסוקתי, נוהגת הנחת עבודה הניתנת לסתירה שלפיה שיעור הנכות הרפואית משקף את הגריעה מכושר ההשתכרות. אצל בגיר שעוסק בעבודה פיזית ונגרמה לו נכות אורתופדית, ההנחה הזו משמשת לעיתים מקור השראה בלבד (רע״א 6572/21 הפול נ׳ פלוני, 20.10.2021).

לחישוב יש שתי מגבלות שקבועות בחוק. ראשית, לא תובא בחשבון הכנסה העולה על פי שלושה מהשכר הממוצע במשק, וכשאבדן כושר ההשתכרות נמוך ממאה אחוזים, גם התקרה מופחתת באותו שיעור (ס׳ 4(א)(1)). שנית, כשהפיצוי פטור ממס הכנסה, ההפסד מחושב לפי ההכנסה נטו, אך ההפחתה בשל המס לא תעלה על 25 אחוזים מההכנסה (ס׳ 4(א)(2)).

ניכויים: תגמולי המל״ל וניכוי רעיוני

מהפיצוי מנוכים תגמולי המוסד לביטוח לאומי ששולמו או שעתידים להשתלם בשל התאונה, והמל״ל עצמו רשאי לחזור על המבטח בתביעת שיבוב. בקצבת נכות כללית מנוכה רק החלק שמבטא את הנכות שנגרמה בתאונה, ולא נכויות אחרות שהיו לנפגע (רע״א 3953/01 עמר נ׳ אליהו חברה לביטוח בע״מ, פ״ד נז(4) 350).

״ניכוי רעיוני״ הוא ניכוי של גמלה שהנפגע זכאי לה אך לא תבע. כשהמזיק הוא המעביד, ס׳ 82 לפקודת הנזיקין קובע שהגמלה מנוכה גם אם לא ניתנה, ובית המשפט מעריך את שוויה. ס׳ 4(א) לחוק מחיל את ס׳ 82 גם על תביעות לפי החוק, ולכן מבטח שבא בנעלי המעביד, למשל בתאונה ברכב המעביד שהיא גם תאונת עבודה, רשאי לטעון לניכוי כזה (ע״א 1617/06 מנורה חברה לביטוח בע״מ נ׳ סעדה, 28.5.2008). עם זאת, מי שמיצה את זכויותיו במל״ל בכנות, בסבירות ובתום לב אינו חייב להמשיך ולהתדיין עם המל״ל, ואז לא יבוצע ניכוי רעיוני (ע״א 3901/15 בסה אביב תעשיות מתכת נ׳ בשאראת, 1.2.2016). כשהמזיק אינו המעביד והנפגע טרם פנה למל״ל, בית המשפט עשוי להקפיא חלק מהפיצוי עד לבירור התביעה במל״ל (רע״א 9823/02 המגן חברה לביטוח בע״מ נ׳ המוסד לביטוח לאומי, 27.12.2004).

מומחים רפואיים, קביעות המל״ל ותשלום תכוף

ס׳ 6א לחוק מסמיך את בית המשפט למנות מומחה רפואי מטעמו לקביעת הנכות. כשמונה מומחה כזה, בעלי הדין רשאים לחקור אותו ולשלוח לו שאלות הבהרה, אך אינם רשאים להביא עדות מומחה נוספת בעניין, אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים.

ס׳ 6ב קובע שאם נקבעה לנפגע דרגת נכות לפי דין אחר, למשל על ידי ועדה רפואית של המל״ל בתאונה שהיא גם תאונת עבודה, והקביעה נעשתה לפני שמיעת הראיות, היא מחייבת גם בתביעה לפי החוק. בית המשפט רשאי להתיר ראיות לסתור רק אם שוכנע שהדבר מן הצדק, מטעמים מיוחדים. לכן ההליך מול המל״ל אינו טכני.

עוד לפני פסק הדין, ס׳ 5 מחייב את המבטח לשלם תשלום תכוף בתוך 60 ימים מקבלת דרישה בכתב: החזר הוצאות ריפוי ותשלומים חודשיים לצרכי ריפוי, סיעוד ומחיה. אם לא שולם, אפשר לבקש מבית המשפט לחייב בו (ס׳ 5א). ככלל, תשלום תכוף אינו נפסק בעד תקופה העולה על שנתיים מיום התאונה (ס׳ 5ה).

התיישנות: שבע שנים, וקטינים עד גיל 25

לפי ס׳ 5 לחוק ההתיישנות, התשי״ח-1958, התקופה היא שבע שנים מיום שנולדה העילה, כלומר מיום התאונה. לפי ס׳ 10 לאותו חוק, הזמן שבו התובע טרם מלאו לו 18 שנה אינו נמנה. לכן מי שנפגע כקטין יכול בדרך כלל להגיש תביעה עד שימלאו לו 25 שנה. עדיף שלא להמתין לסוף התקופה.

מה כדאי לעשות בפועל

1. פנו לטיפול רפואי סמוך לתאונה ודווחו לרופא על כל הפגיעות, גם הקלות. רצף תיעוד רפואי הוא הבסיס לקביעת הנכות.
2. שמרו סיכומי אשפוז, אישורי מחלה, קבלות ותלושי שכר מלפני התאונה ומאחריה.
3. אספו את פרטי הרכב המעורב והביטוח שלו, ובתאונה עם רכב לא מזוהה או לא מבוטח בדקו את האפשרות לפנות לקרנית.
4. בדקו אם התאונה היא גם תאונת עבודה, והגישו תביעה למל״ל. ההליך שם משפיע על הנכות המחייבת ועל הניכויים.
5. אם אתם זקוקים לכסף לטיפול ולמחיה בתקופת ההחלמה, שלחו למבטח דרישה בכתב לתשלום תכוף.
6. אל תחתמו על כתב ויתור או הסדר לפני שמצבכם הרפואי התייצב ולפני שהנכות הוערכה.
7. עקבו אחר מועד ההתיישנות, ושקלו להתייעץ עם עורך דין העוסק בנזקי גוף לפני כל צעד משמעותי מול המבטח או המל״ל.