אלירן קצב ושות׳ משרד עורכי דיןמיצוי זכויות מול חברות הביטוח לנפגעי תאונות דרכים

כן, ברוב המקרים. חוק הפלת״ד קובע אחריות מוחלטת, ולכן נהג שגרם לתאונה זכאי ככלל לפיצוי מביטוח החובה של הרכב שלו על נזקי הגוף שנגרמו לו. החריגים מצומצמים, למשל מי שגרם לתאונה במתכוון, נהג בלי רישיון מתאים או נהג בלי ביטוח חובה בתוקף.

לא. בתביעה לפי חוק הפלת״ד לא מנכים מהפיצוי בגלל ״אשם תורם״ של הנפגע. זה אחד ההבדלים הגדולים בין תביעת תאונת דרכים לבין תביעת נזיקין רגילה.

תקופת ההתיישנות היא שבע שנים מיום התאונה. כשהנפגע קטין, המניין מתחיל רק בגיל 18, כך שאפשר לתבוע עד גיל 25.

עם זאת, אין סיבה לחכות. ראיות נעלמות, עדים שוכחים וצילומי מצלמות נמחקים. פנייה מוקדמת שומרת על כוחו של התיק.

תשלום על חשבון הפיצוי, לנפגע שזקוק לכסף כבר עכשיו כדי לממן טיפולים או מחיה. שולחים לחברת הביטוח דרישה בכתב עם תצהיר, ואם היא לא משלמת בתוך 60 יום אפשר לבקש מבית המשפט להורות על התשלום. הסכום מנוכה אחר כך מהפיצוי הסופי.

תאונת דרכים בדרך לעבודה או ממנה היא לרוב גם תאונת עבודה. במצב כזה מגישים תביעה לביטוח הלאומי, והתגמולים שהביטוח הלאומי משלם, או שהייתם זכאים לקבל ממנו, מנוכים מהפיצוי שמשלמת חברת הביטוח.

הסדר הפעולות משפיע על הסכום הכולל, ולכן כדאי לתכנן את שתי התביעות יחד מההתחלה.

בתביעה לפי חוק הפלת״ד בית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו, והצדדים אינם מגישים חוות דעת רפואיות משלהם. לכן חשוב להגיע למומחה עם תיק רפואי מלא ומסודר.

כשוועדה רפואית של הביטוח הלאומי כבר קבעה נכות בגין אותה פגיעה, הקביעה מחייבת ככלל גם בתביעה נגד חברת הביטוח.

ייתכן. גם בלי נכות צמיתה אפשר לתבוע הפסדי שכר בתקופה שבה לא עבדתם, הוצאות רפואיות ונסיעות, ולעיתים גם כאב וסבל לפי ימי האשפוז. כדאי לבדוק לפני שמוותרים.

כדאי להתייעץ לפני שמוסרים הודעה מפורטת או מקליטים שיחה. הודעה שנמסרת מוקדם, כשהמצב הרפואי עוד לא ברור, עלולה להיות מוצגת אחר כך נגדכם. אל תחתמו על כתב ויתור או על הסכם פשרה לפני שבדקתם מה מגיע לכם.

זה תלוי בעיקר במצב הרפואי. לפני שהפגיעה מתייצבת קשה להעריך את הנכות, ולכן לרוב ממתינים לסיום הטיפולים. חלק מהתיקים מסתיימים בהסדר בלי הגשת תביעה, ואחרים נמשכים בבית המשפט. בשיחה הראשונה עו״ד קצב יסביר מה צפוי בתיק שלכם.

לא תמיד. לפי פסיקת בית המשפט העליון (ע״א 7023/19), אופניים חשמליים תקניים אינם ״רכב מנועי״ לפי חוק הפלת״ד, וכך גם קורקינט חשמלי ברוב המקרים. מי שנפגע מהם כהולך רגל יתבע לרוב בתביעת נזיקין רגילה, שבה צריך להוכיח אשמה.

לעומת זאת, רוכב אופניים או קורקינט שנפגע מרכב מנועי זכאי לפיצוי מביטוח החובה של הרכב הפוגע, כמו הולך רגל.

כן. במקרים כאלה פונים לקרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. קרנית מפצה על נזקי גוף כשהנהג הפוגע לא זוהה, כשלא היה ביטוח חובה או כשחברת הביטוח נכנסה לפירוק. תלונה במשטרה סמוך לתאונה מחזקת מאוד תביעה כזו.

שכר הטרחה בתביעות לפי חוק הפלת״ד מוגבל בחוק ובכללי לשכת עורכי הדין, והוא נקבע מראש בהסכם בכתב. בשיחה הראשונה תקבלו הסבר מלא, לפני כל התחייבות.